יחידת לימוד משולבת, מקרא ופיזיקה
1. הרקע
לפיתוח יחידת הלימוד
במסגרת
פעילויות קהילתיות של מורי הפיזיקה, מנסים אנשי אקדמיה וחינוך, מורים ורכזי מקצוע
למצוא דרכים ושיטות חדשות, שמטרתן למשוך יותר ויותר תלמידים לתחום המדעים. המשימה
אינה קלה לאור העובדה שתחום הדעת "פיזיקה" נתפס אצל התלמידים כקשה
ומאתגר. הבחירה של התלמיד בפיזיקה, נבחנת מול האפשרויות האחרות שייתכן ונראות קלות
יותר – בדרך לאותה מטרה נכספת של תעודת הבגרות.
מטרת
היחידה המוצגת כאן להציע דרך נוספת לייצר עניין וחקר מדעי, בקרב תלמידי החטיבות
ושכבות י' - לנסות ולהשפיע על הבחירה שלהם
בהרחבת המקצוע לבגרות.
ביחידה זו
יצרנו שילוב חדש בין שני הדיסציפלינות מקרא ופיזיקה. שילוב כזה מעורר תלמידים בעלי
רקע שונה להגמיש את מחשבתם וליצור גם הם, מענה מסוג שונה לשאלות המחקר שהם בוחרים
לענות. הנושא הכללי הוא בריאת העולם (חקר היקום - התאוריות השונות, המודלים הקיימים
היום וחסרונותיהם). יחידת הלימוד משלבת כאמור, שני תחומי דעת עיקריים: מקרא, פיזיקה. הנושא
שנבחר ביחידת לימוד זו הינו נושא מורכב, רגשי, טעון המשלב תפיסות עולם שונות
בתחומי הדת והמדע. נושא זה מסקרן ומייצר עניין רב בקרב בני נוער. הלימוד
הוורסטילי, השונה, של היחידה מאפשר לתלמידים לבטא את עצמם בחקירה דיון ולמידה.
מטרת
פיתוח היחידה היא לחשוף בפני התלמידים והתלמידות את מדע חקר היקום ובכך להעלות את
המוטיבציה ללימודי המדעים בכלל ומדע הפיזיקה בפרט.
הפעילות גמישה
מבחינת זמן פעילות החקר, ניתן להרחיב פעילות כזו או לצמצמה על-פי משאבי הזמן המתאימים
למורה ולבית הספר. אנו ממליצים על פעילות של 6-8 שעות – פעילות של סדנה המשותפת
לכל הכיתות, עם חלוקה לשני מופעים בימים נפרדים: חשיפת פעילות החקר ביום אחד וסיכום
הפעילות ביום השני. גם בפעילות קצרה של יום אחד ניתן עדיין ליצור פעילות חקר
משמעותית ומאתגרת, אך אנו העדפנו לחלק את הפעילות ליומיים כדי לתת לתלמידים יכולת
להיחשף להפנים וליצור.
2. יחידת
הלימוד ומערך השיעור:
·
נושא השיעור: בריאת העולם – סיפור בשבעה חלקים.
·
כיתה: ט' או י' הטרוגנית.
·
הנמקה ללימוד הנושא:
רבים חושבים, שהסתירה בין דת ומדע היא בלתי נמנעת
ומתפרשת על תחומים רבים בחיינו. אולם, ככל שמתרחב הידע האנושי אודות הנעשה בחלל (כהן, 2008), כך הולך ומצטמצם
הפער שבין המדע לבין האמונה. יש הטוענים שהסתירה הזו היא בלתי אפשרית מעצם הגדרתם
של שני המושגים הללו: המדע עוסק בצד הגשמי ובהסברתו ואילו הדת עוסקת בעולם הרוחני
ובהסברתו. למעשה הם חסרים נקודות מפגש , שבהן תיתכן מחלוקת (הדברים מיוחסים לא רק
ליהדות אלא לכל שלושת הדתות הגדולות המאמינות בבריאת העולם על-פי המתואר בספר
בראשית). אומר פרופ' אלברט איינשטיין (כהן, 2008, עמ' 46): "התנגשויות בין
הדת והמדע הן בלתי אפשריות מכיוון שהמדע מסוגל לקבוע את היש, ולא את מה שצריך
להיות. לעומת זאת, הדת עוסקת בהערכות של המחשבה והפעילות האנושית. יש לייחס, אם
כן, את כל הסכסוכים הידועים היטב בין הדת והמדע בעבר להערכה בלתי נכונה של
המצב".
לעיתים
הדת אינה מסתפקת בהסברת המציאות הרוחנית ובהפריית כוחות הנפש של הלומדים, אלא
עוסקת באופן פעיל בהסברת המציאות הגשמי, מה שעלול לעורר ויכוח וסתירה ביניהם. ואכן,
יש מספר תחומים, אשר בהם נדמה שקיימת סתירה בין דת ומדע, אחד מהם הוא בריאת העולם,
ולכן בחרנו בו כנושא יחידת הלימוד. נושא כזה יכול לעורר תלמידים ללמוד ולחקור,
להכיר את המציאות שסביבם דרך עיניים מקראיות ודרך עיניים מדעיות – בחינה, מיון
והשוואה.
לימוד היחידה
המוצגת כאן, יכול להוות דרך נוספת, משלימה, להעלאת קרנו של מקצוע הפיזיקה, לנסות
ולהגדיל את מספר התלמידים והתלמידות הבוחרים בפיזיקה 5 יחידות לבגרות. לימוד היחידה
יכול להתבצע במסגרת שיעורים בבחירה אישית (שב"א), או במסגרת של יום לימודים מלא,
אנו ממליצים על יומיים. לימוד היחידה יכול להיות משותף עם לימודי מקרא. לימוד
היחידה משתף מספר גורמים בבית הספר (הנהלה, רכזים, מורים מנחים) ובתמיכה מנהלית
רחבה יכול למקם את לימודי הפיזיקה במקום מרכזי יותר בבית הספר, ובכך ליצור סביבה
מדעית סקרנית ולומדת בקרב תלמידי ותלמידות התיכון.
מסגרת הזמן של יחידת הלימוד הוא שש שעות. כאשר ניתן לפתח את היחידה
ללימוד נרחב יותר הפרוס לאורך חצי שנת לימודים. ניתן לשלב בלימוד היחידה ביקורים במכון
וייצמן, בפלנטריום ובגן המדע.
לאחר שסיימו את הפעילות, התלמידים מציגים במליאה מצגת קצרה (לימוד
עמיתים) הסוקרת את שאלת המחקר שבחרו, התהליך שעברו בחקירתם והמסקנות שהגיעו אליהם.
בשלב מאוחר יותר ניתן לערוך כנס אקדמי בערב, אליו מזמינים את ההורים, את סגל בית
הספר. בכנס זה קבוצות התלמידים מציגות זו
אחר זו, את הנושא אותו בחרו. הנושאים הנחקרים, שנבחרו מקריאת פסוקי המקרא - נמצאים בחזית המדע
ומכאן העניין הרב גם להורים ובכלל כנושא העשרה רב-תוכן, נושאים כמו: ננופיזיקה,
מסעות בזמן, חורים שחורים, צונאמי, פצצה גרעינית, גאות ושפל ועוד.
כסיכום לפעילות ניתן להעביר משוב ולשאול את התלמידים כיצד חוו את יחידת
הלימוד. מה ניתן לשפר ואם מצאו בה עניין. השאלה המרכזית היא כמובן התרומה של לימוד היחידה
בבחירתם להרחיב את מקצוע הפיזיקה כמקצוע בגרות בהיקף של 5 יחידות לימוד.
·
הקשר לנושאים אחרים שנלמדו: ההמלצה ללמד את היחידה באמצע כיתה י'.
כשהתלמידים כבר למדו את ספר בראשית (בתי ספר ממלכתיים) , רקע בסיסי בגוף האדם החי
והצומח בביולוגיה, ורקע נוסף של יסודות וחומרים בכימיה – כמו גם רכשו ידע בסיסי
בפיזיקה על מודל האור ומערכת השמש.
·
הגדרת זמן: כשישה שיעורים 45 דקות כל אחד.
·
ניסוח מטרות:
1. התלמידים ילמדו לקרוא
קריאה ביקורתית את הפסוקים הראשונים בספר בראשית.
2. התלמידים יעלו שאלות המתעוררות מקריאה
ביקורתית זו, בחלוקה לששת ימי הבריאה.
3. התלמידים ינסחו את שאלת המחקר – אותה הם
בוחרים לחקור.
4. התלמידים יחקרו את התאוריות הקיימות סביב
שאלות המחקר שבחרו.
5. התלמידים יפתחו הסבר שלהם העונה לשאלות
שניסחו.
5. התלמידים יכינו מצגת ויציגו את התובנות
שהגיעו אליהם.
6. התלמידים ידונו בהתאמה שמצאו בין סיפור
המקרא לתגליות המדע.
7. התלמידים ימלאו משוב (רפלקציה) על תהליך
הלמידה שעברו.
·
מתן מענה לשונות בין לומדים: הסבר מילולי, שימוש במצגות ובאמצעים
ויזואליים לצורך הצגת נושא, שימוש בהדמיה ממוחשבת.
·
מתודות: לימוד פרונטלי במליאה, דיון כיתתי (העלאת
השערות), לימוד קבוצתי, פעילות חקר (בהנחית מורה)
צפייה בסרטונים ועבודה עצמית.
·
אמצעי עזר: לוח, ספר לימוד (תנ"ך – ספר בראשית,
מודלים של האור - עדי רוזן, היקום – מידב, ברוש, נצר), מחשב, מקרן, אינטרנט.
·
תוצרים מצופים: מצגת של 15 דקות.
מהלך השיעור:
מערך
הערות דידקטיות
פתיחה וחלוקת משימות (45 דק'):
למדתם את סיפור הבריאה בספר בראשית . האם
ניסיתם לקרוא את הפסוקים בקריאה ביקורתית ?
נציג בפניכם את הפסוקים כפי שמופיעים
בספר בראשית, אבל ננסה לקרוא אותם בקריאה ביקורתית, מדעית.
כל קבוצה תלמידים תבחר את הטקסט שאותו
היא מעוניינת לחקור.
נציג את הטקסט של צוות 1:
א בְּרֵאשִׁית,
בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ,
עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. גוַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. ד וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב;
וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. ה וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ
קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד. )פ(
שאלות אפשריות:
·
מהי מקביל ל"בריאה" במדע? האם
המדע מצא ראיות ברורות וחד-משמעיות לבריאתו של היקום?
·
מהו תוהו ובוהו על פי המקרא? על פי המדע
?
·
האם יכולה להיווצר עולם יש מאין? מה אומר
חוק שימור המסה והאנרגיה ?
·
מהו חושך? וכיצד מבדילים בינו ובין האור
? האם גם במדע יש שלב של חושך ושלב של אור ?
·
מהו אור ? על איזה אור מדובר כאן? מקורות
האור היחידים הידועים לנו הם השמש הכוכבים ומקורות אור מעשה ידי אדם. אבל ביום
הראשון לא היו כל אלו.
·
כל התהליך הקוסמולוגי הזה ארך יום אחד. מהו
אורכו של אותו יום על פי המדע? איך נמדד הזמן ?
·
עוד שאלות העולות מהטקסט ?
כזכור, המטרה שלנו בפיזיקה היא להסביר
תופעות פיזיקליות, ננסה להבין אם יש למדע תאוריות שיכולות להסביר את התופעות
שצוינו למעלה. האם המדע יכול להסביר את השאלות שנשאלו למעלה ?
נציג את הטקסט של צוות 2:
ו וַיֹּאמֶר
אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם
לָמָיִם. ז וַיַּעַשׂ
אֱלֹהִים, אֶת-הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת
לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי-כֵן. ח וַיִּקְרָא
אֱלֹהִים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי.
)פ(
שאלות אפשריות:
·
אנו קוראים שהרקיע (החלל?) נועד להבדיל
בין המים אשר מתחת לרקיע , ובין המים אשר מעל הרקיע. האם המשמעות למים שמתחת
לרקיע הם האגמים הימים והאוקיאנוסים? איזו משמעות אפשר לייחס לביטוי " המים
אשר מעל הרקיע"? האם יש ממצאים מדעיים המצביעים על כמויות מים גדולות הצפות
בחלל?
·
מים נוזל החיים, מדוע המים כה חיוניים
לחיים? האם היו תאוריות מדעיות שטענו שהמים הם יסוד? מה מייחד את המים? האם
קיימים מים בכוכבים סמוכים לנו?
·
מה מפריד ביננו ובין החלל ? מה חשיבותו ?
האם קיים גם בפלנטות אחרות סמוכות לנו?
·
עוד שאלות העולות מהטקסט ?
נציג את הטקסט של צוות 3:
ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם
אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי-כֵן. י וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ,
וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. יא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא
עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ
עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן. יב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע,
לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא
אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. יג וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם
שְׁלִישִׁי. (פ)
שאלות אפשריות:
·
התרחשות גאולוגית המתוארת בפסוקים מעלה שאלות רבות. למשל
ההיקוות הפתאומית של הימים למקום אחד, האם יש ראייה מדעית שתומכת בזרימה של
האוקיאנוסים למקום אחד?
·
האם מפת העולם נראתה תמיד כפי שהיא נראית
היום?
·
מדוע יש אזורים המועדים לרעידות אדמה ?
·
מה קורה בכוכבי הלכת הסמוכים אלינו?
מאדים ? נוגה ? האם ניתן להניח התפתחות גיאולוגית דומה לכד"א ?
·
שאלות נוספות?
|
המורה מציג סדרה
אפשרית ולא סופית של שאלות פוריות שיתפתחו מאוחר יותר לנושא החקר. מטרת השאלות לערער האינטואיציה
הפיזיקלית של התלמידים על מנת לגרות אותם ולהעמיד את תפיסת סיפור בריאת העולם
שלהם בראייה מדעית ביקורתית. שאילת שאלה נוספת שתועלה ע"י התלמידים תעודד
אותם להעלות השערות בנוגע לתוצאות בלתי צפויות של החקר. התמודדות עם תוצאות בלתי צפויות של חקר הם דבר
כמעט שגרתי בחקר תופעות חדשות בפיזיקה.
נבהיר תחילה מהי קריאה ביקורתית. ומה מטרתה (דיון קצר).נציג את
הפסוקים ונקריא אותם בצורה איטית. נתמקד בשאלות.
החשיפה של הטקסטים
באמצעות מצגת פרונטלית במליאה, התלמידים מתבקשים לבחור נושא רצוי בצוותים של 2-3
תלמידים, אפשר שהחלוקה תהיה שרירותית.
עד היציאה לפעילות
עצמאית התלמידים צריכים לאשר עם המורה את הנושא בו בחרו. התלמידים צריכים להכין
ראשי פרקים של מה הם מתכוונים לחקור. ולהראות למורה ראשי פרקים.
בזמן הפעילות
כולה על המורה ללווה את הצוותים השונים, הפנייה לחומר לימוד (מפורט בסעיף
המקורות). הכוונת המורה / מנחה תעזור כאן כדי לאפשר להגיע לתוצר מתאים בזמן.
המנחים
יכולים להיות מורים לפיזיקה / מדעים / כימיה / ביוטכנולוגיה / גאוגרפיה /
ביולוגיה /מקרא.
.
|
המשך הצגת הטקסטים והשאלות (45 דק'):
נציג את הטקסט של צוות 4:
יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ
הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה; וְהָיוּ לְאֹתֹת
וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים. טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם,
לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן. טז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת
הַגְּדֹלִים: אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם,
וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. יז וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים, בִּרְקִיעַ
הַשָּׁמָיִם, לְהָאִיר, עַל-הָאָרֶץ. יח וְלִמְשֹׁל, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה,
וּלְהַבְדִּיל, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. יט וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם
רְבִיעִי. (פ)
שאלות אפשריות:
·
האם ניתן לראות את מרכיבי מערכת השמש?
·
מהם רכיבי מערכת השמש המוכרים לאדם ?
·
מהו כוכב ? כוכב-לכת ? ירח? שביט ?
אסטרואיד ?
·
מיהם המאורות הגדולים ? מדוע נקראים גדולים?
·
האם הקרבה שלנו לשמש מאפשרת חיים ?
·
על-פי הכתוב המאורות ברקיע נועדו כדי
לקבוע מועדים, ימים ושנים - מה פרוש?
·
האם הירח שותף בקביעת עונות השנה?
·
מה חשיבות הירח ? האם הוא מעורב בתהליכים
על כד"א ?
·
שאלות נוספות?
נציג את הטקסט של צוות 5:
כ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים--יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף
יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ, עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. כא וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם
הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם
לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. כב וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, לֵאמֹר: פְּרוּ
וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף, יִרֶב בָּאָרֶץ. כג וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם
חֲמִישִׁי. (פ) כד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה
וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי-כֵן. כה וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ
לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה,
לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.
שאלות אפשריות:
·
מה התנאי לקיום חיים על כוכב? מתי החלו
החיים על כדור הארץ?
·
האם המדע הצליח לצקת חיים בגוף דומם ?
·
על-פי הכתוב בפתע פתאום הופיעו בכל רחבי
הימים הרבה בעלי חיים ימיים מסוגים שונים. האם זה מתיישב עם תאוריית האבולוציה
של דרווין ? מה אומרים המחקרים היום ?
·
מהי התאוריה מאחורי היעלמותם של
הדינוזאורים ?
·
שאלות נוספות?
נציג את הטקסט של צוות 6:
כו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ
כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה
וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ,
בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם. כחוַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם
אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת
הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ. כט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם
אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ
אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע: לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה. לוּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם
וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק
עֵשֶׂב, לְאָכְלָה; וַיְהִי-כֵן. לא וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה,
וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי. (פ)
שאלות אפשריות:
·
מהכתוב משתמע שהאדם הוא יצור מיוחד ,
האמנם ? מה ייחודו ?
·
האדם הוא תכלית הבריאה. האם מתאימה
הקביעה הזו למודל הגאוצנטרי , איך הם קשורים ?
·
האדם הוא תכלית הבריאה – אז מה תפקיד
הכוכבים בחלל הרחוק , הגלקסיות ? איך הם עוזרים לאדם ?
·
שאלות נוספות?
נציג את השאלות האפשריות של צוות 7:
·
מה משמעות הזמן בבריאת העולם ?
·
האם היקום סופי ?
·
האם היקום נע ? מהי אנרגיה אפלה ?
·
תופעת דופלר ותנועת היקום. מה הקשר ?
·
האם כוכבים חיים ? נולדים ומתים ?
·
האם הסדר של ימי הבריאה חשוב? תוכלו
להציע סדר אחר ?
·
האם קיימים סיפורי בריאה נוספים בתרבויות
השונות ?
·
האם החשיבה פועלת במהירות האור ? מעבר לה
?
·
שאלות נוספות?
|
בשעתיים
האחרונות של הפעילות יציגו התלמידים את המצגות שהכינו (כל הצוותים של אותו נושא
יציגו זה אחרי זה) , בסוף כל מצגת נקיים דיון קצר. למידת עמיתים כזו יכולה ליצור
דינמיות טובה בין הקבוצות
.
|
התייעצות עם מורים מנחים (90 דק'):
השעתיים
הבאות ביחידת הלימוד יוקצו להתייעצות ועבודת חקר (עם ספרי הלימוד ומחשב). התלמידים
מכינים מצגת של כ- 10 שקפים עם שאלות המחקר שבחרו לחקור , ממצאים ומסקנות.
|
|
מצגות – הצגת תוצרים (80 דק')
כל צוות עולה למליאה ומציג ב- 5-7 דק'
את:
א. שאלת
המחקר שבחר
ב. תהליך
הלמידה
ג. מסקנות
|
|
סיכום (5 – 10 דק'):
סיכום קצר של עיקר המסקנות מהמצגות.
|
בסוף כל נושא, מסכם המורה את הנקודות
העיקריות שהועלו ע"י התלמידים, ומכין את הצגתם בסיכום הפעילות.
|
